יום רביעי, 28 במרץ 2012

מהעיתונות

חברים וקוראים יקרים,
אני כל כך מתרגשת ושמחה לבשר לכם שמגזין און ליין בנין ודיור! בחר בדירה שעיצבתי לדנה ודב לכתבה שהתפרסמה היום.
באחד הפוסטים לפני כמה שבועות כתבתי על תהליך העבודה שלי .
תודה לדנה ודב על ההזדמנות שניתנה לי בעיצוב דירתכם ותודה לאביטל על הצילומים המקסימים.



         
 מצורף הקישור לכתבה


יום שלישי, 13 במרץ 2012

חלומות בהקיץ

בהשראתה של חברתי היקרה, בעלת הבלוג LILI LOFT, חזרתי להתחלת הבלוג שלי וגיליתי שכתבתי הרבה על עצמי ועל תחילת התהליך שלי בשינוי. משם הפלגתי עם הבלוג לנושאים שמעניינים אותי.
אני חוזרת עכשיו לתהליך שלי וחושבת עליו. האם אני בדרך שבה רציתי להיות? האם פה אני רוצה להיות עכשיו? האם מה שרציתי אכן קורה?
ובכן, השאלות קשות הן. ולמרות שנראה כאילו אני מתקדמת בכיוון שרציתי. לעיתים אני עוצרת את עצמי ושואלת : "לאן עכשיו?...". 
אני לומדת עיצוב, עוסקת בעיצוב, מציירת ובעיקר מגדלת את שני ילדי המתוקים, אהבות חיי. ובל נשכח את ממוש היקר לי מכל שבזכותו כל זה לא יכול היה להתקיים.
אך למרות הכל, אני מרגישה לפעמים שאולי אני חולמת בהקיץ? אולי הכל מגיע מתוך פנטזיה וילדותיות? 
הרי תמיד לימדו אותי, שצריך לעבוד קשה, להרוויח משכורת ולהסתפק במה שיש. 
בספר "לפרוש צעיר, לפרוש עשיר" שנכתב על ידי קיוסקאי, נכתב כי מחשבה של אדם עשיר היא "כיצד אוכל עוד להתקדם ולהשיג יותר". ומחשבה של אדם עני, היא תודה על מה שיש ואינני זקוק ליותר. ספר זה שינה לי את כל השקפת החיים שלי. על כסף ועל המטרות שלי בחיים. קראתי אותו מספר חודשים לפני שהחלטתי להתחיל בשינוי. מומלץ בחום.

האם כסף, עוצמה, כח והשפעה חשובים לי? כן. במידה מסוימת.
האם אני אדם חומרי? לא. לפחות כך חשבתי.
איך כל זה מתקשר לתהליך שלי?
היום אני ומשפחתי חיים חיים מאוד פשוטים וצנועים. בלי הרבה מותרות. ובלי הרבה תלונות. תחושה של חזרה למקורות. חיים כפריים. 


hviturlakkris.blogspot.com 
www.bhg.com 

marleyandlockyer.com 



יום רביעי, 7 במרץ 2012

פינות אוכל

פינת אוכל, כשמה כן היא, מוצבת בפינת הסלון. לרוב משמשת להעמסת תיקים, מעילים, מכתבים וכסף קטן. 
קורה גם שמשמשת לאיזה סנדביץ או כוס קפה.
בעבר הרחוק היה מדובר בחדר אוכל רחב מימדים בו היו מארחים וסועדים. איזור שהיה צריך להכיל הרבה אנשים. בדרך כלל, לאחר סיום הסעודה היו עוברים לאיזור הסלון להמשך הערב.
נכון להיום, ולסדר היום הלחוץ והעמוס של רובנו (...), האם אנו באמת זקוקים לפינת האוכל שלנו?
האם על מנת לחטוף איזה סנדביץ או קורנפלקס אנו באמת זקוקים לכל השולחן הגדול הזה עם כל שמונת הכיסאות שלו? האם השטח הרב שפינת האוכל תופסת מחלל הבית מצדיק את השימוש בה?
בביתי הצנוע, ניצלתי את האיזור המיועד לפינת האוכל לטובת פינת קריאה ומשחקים (לא חדר משפחה). מוצבת ספריה גדולה עמוסה בספרים ותמונות ובמדפים התחתונים המשחקים של הילדים. שטיח למרגלות הספריה ושולחן קטן למשחקים.
אתם שואלים מה אני עושה כשאני מארחת? פותחת את השולחן המתקפל...
וכמובן שהשולחן הקטן במטבח בשימוש קבוע.

חיפשתי וחיפשתי ברשת עוד אפשרויות לניצול ה"פינה" מלבד שולחן וכיסאות כמקובל.

זה מה שעלה

  colorfulkidsrooms.com פינת משחקים צבעונית ומזמינה

www.immoweb.be פינת קריאה
limilee.tumblr.com  פינת קריאה

פינת עבודה ניידת (ניתן להזיז את כל העמדה לאיזור אחר בבית)

gaitainteriors.com/blog צבעים בהירים - מנוחה ורוגע

home-reviews.com  פינת משחקים - איזה כיף ושמחה
 
איזור רביצה מודולרי - שמתם לב לעציץ?

catalinaestrada.com רק לשבת ולהתבונן על הציור - מהפנט

כל כך הרבה אפשרויות, ובכל זאת, רוב רובם של האנשים במדינתנו הקטנטונת יעדיפו לנצל את האיזור להעמדת שולחן ושמונה כיסאות...