בהשראתה של חברתי היקרה, בעלת הבלוג LILI LOFT, חזרתי להתחלת הבלוג שלי וגיליתי שכתבתי הרבה על עצמי ועל תחילת התהליך שלי בשינוי. משם הפלגתי עם הבלוג לנושאים שמעניינים אותי.
אני חוזרת עכשיו לתהליך שלי וחושבת עליו. האם אני בדרך שבה רציתי להיות? האם פה אני רוצה להיות עכשיו? האם מה שרציתי אכן קורה?
ובכן, השאלות קשות הן. ולמרות שנראה כאילו אני מתקדמת בכיוון שרציתי. לעיתים אני עוצרת את עצמי ושואלת : "לאן עכשיו?...".
אני לומדת עיצוב, עוסקת בעיצוב, מציירת ובעיקר מגדלת את שני ילדי המתוקים, אהבות חיי. ובל נשכח את ממוש היקר לי מכל שבזכותו כל זה לא יכול היה להתקיים.
אך למרות הכל, אני מרגישה לפעמים שאולי אני חולמת בהקיץ? אולי הכל מגיע מתוך פנטזיה וילדותיות?
הרי תמיד לימדו אותי, שצריך לעבוד קשה, להרוויח משכורת ולהסתפק במה שיש.
בספר "לפרוש צעיר, לפרוש עשיר" שנכתב על ידי קיוסקאי, נכתב כי מחשבה של אדם עשיר היא "כיצד אוכל עוד להתקדם ולהשיג יותר". ומחשבה של אדם עני, היא תודה על מה שיש ואינני זקוק ליותר. ספר זה שינה לי את כל השקפת החיים שלי. על כסף ועל המטרות שלי בחיים. קראתי אותו מספר חודשים לפני שהחלטתי להתחיל בשינוי. מומלץ בחום.
האם כסף, עוצמה, כח והשפעה חשובים לי? כן. במידה מסוימת.
האם אני אדם חומרי? לא. לפחות כך חשבתי.
איך כל זה מתקשר לתהליך שלי?
היום אני ומשפחתי חיים חיים מאוד פשוטים וצנועים. בלי הרבה מותרות. ובלי הרבה תלונות. תחושה של חזרה למקורות. חיים כפריים.
 |
| hviturlakkris.blogspot.com |
 |
| www.bhg.com |
 |
 |
| marleyandlockyer.com |
היי גלית,
השבמחקבלוג מאוד מעניין המעמיד בפרופורציה בין שאיפותינו החומריות מצד אחד, לבין היכולת להיות מרוצים ממה שיש ולא לקבל זאת כמובן מאליו.
חג פסח שמח.
יהודה קונפידן
תודה יהודה.
השבמחקבהחלט דילמה קשה