יש לי יום הולדת.... אה וגם למדינה.

השבוע חל יום העצמאות - יום הולדת למדינת ישראל. החג בו אנו חוגגים את עצמאותנו!!

במקרה, גם לי יש יום הולדת. והשנה במקרה במקרה, התחלתי את העסק שלי והרגשתי באמת כאילו יצאתי מעבדות לחירות. אני מודה שזה לא תמיד קל להיות עצמאי, לקבל את ההחלטות הנכונות, לבלוע את הרוק מההערות החיצוניות ולנסות ולמצוא את האני הפנימי שלי ואת מה שנכון לי. 

אז בשבילי העשייה, היצירה והיצירתיות הם מקום השחרור האמיתי שלי, זה המקום שבו אני מעיזה הכל, גם אם לא הכל מוצלח. מטעויות לומדים, לא?...

לכבוד יום העצמאות, אספתי קצת תמונות בהשראת מדינת ישראל. בצבעי כחול-לבן.

אז שיהיה לי ולמדינה יום הולדת שמח. ולעוד הרבה ימים שמחים ומאושרים.

תהנו..

כזה חדר עבודה אני רוצה - מואר, נקי ומרווח

התמונה באדיבות נירלט

איזה כיף להתרווח באמבטיה כל כך נעימה אחרי יום עבודה ארוך ומלא עשייה. רומנטי, חמים (למרות הצבע הכחול!!) ומזמין

גולדשטיין גלרי

עוד אמבטיה מזמינה ורגועה

התמונה באדיבות נירלט

פינה חמודה לאחר הצהריים ביום שישי - לשבת ולקרוא ספר

גולדשטיין גלרי

צבעוניות מתוקה שמחזירה אותנו לעיצובים של פעם - טרנד הרטרו

גולדשטיין גלרי

קצת יותר מדי כחול, לא?

הוסף כיתוב

ולסיום, חדר השינה שעיצבתי לי ולממוש. תוכלו למצוא את הפוסט על העיצוב בבלוג שלי.

חג שמח והמשך שבוע מהנה

Le Corbusier

במסגרת פרויקט הסמסטר, נתבקשתי לעצב בית דו קומתי בהשראה של אדריכל.

בחרתי לעצב בהשראתו של האדריכל לה קורבוזייה.

לה קורבוזייה, אדריכל שוויצרי, חי בשנים 1887-1965 והיה לאחד האדריכלים החשובים והמשפיעים ביותר.

במהלך חייו עיצב בתים פרטיים רבים וכן עסק בבינוי עירוני.

הוא היה אדריכל, צייר, פסל, מעצב רהיטים וכותב. אולי משום שהיה כל כך רב אשכולות נמשכתי אליו והחלטתי לקחת אותו כשהשראה.

לה קורבוזייה כתב ספרים בתחום האדריכלות וכן ייסד את כתב העת "הרוח החדשה" שבה פירסם מאמרים רבים בתחום האדריכלות.

הוא הגדיר את הבנייה כפי שאנו מכירים היום, הבנייה המודרנית. שלד הבניין המבוסס על עמודים היוצרים את החלוקה הגיאומטרית הפנימית שלו, ומכיוון שהקירות אינם משמשים עוד כתומכים, ניתן ליצור בהם כל פתח רצוי, חלל הפנים חופשי לחלוטין מבחינה תכנונית. מה שיוצר חופש אדיר ליצירתיות.

הוא תכנן גג שטוח במקום גג רעפים, מיועד לאזור בילוי ומרגוע לדיירים באוויר הפתוח.

בנייה זו כונתה בשם "בית הדומינו"

על מנת להציג את העקרונות הללו, בנה לה קורבוזייה את הוילה המפורסמת שלה שנקראת vila savoye

לה קורבוזייה עסק במחקר אדריכלי ומדד את כל חלקי הגוף והציג את פרופורציות הזהב.

מכאן הסיק כי יש לתכנן כל דבר על פי פרופורציות אלו.

תחשבו רגע, למה עומק ארון סטנדרטי הוא 60 ס"מ? תשלחו את היד קדימה ותבדקו לאיזה מרחק אתם מצליחים להגיע. בדיוק 60 ס"מ. אותו הדבר עם משטח העבודה במטבח - עומק 60 ס"מ.

רוחב המסדרון בכל דירה סטנדרטית היו 90 ס"מ, אם תמדדו רוחב כתפיים של אדם ממוצע תמצאו שהמידה היא כ- 55 ס"מ, ואילו כאשר אדם עומד על הצד, הרוחב שלו כ-30 ס"מ. לכן המסדרון תוכנן כך שאדם אחד עובר והשני מסתובב על מנת לפנות את המעבר. כך האנשים לא נצמדים יותר מדי אחד אל השני.

כל הדברים הללו נשמעים מאוד הגיוניים, אך זכרו שהתאוריה נכתבה לפני כמעט 100 שנה!

לה קורבוזייה גם עיצב רהיטים שנחשבים קלאסיים עד היום

לה קורבוזייה נודע גם כצייר. הוא נהג לצייר בבקרים ואחר הצהריים נהג להגיע למשרדו כדי לעסוק בתכנון האדריכלי.
הוא הגדיר את סגנון הציור ה"פוריסטי", אחרי ה"קוביזם". סגנון זה מתאפיין בחוקיותם של צורות ויחסי גדלים אופטימליים ובלתי ניתנים לשינוי. בציורים הציג מרכיבים של כלים בנאליים מחיי היום יום.

 I Prefer drawing to talking. Drawing is faster, and leaves less room for lies"

ההשראה שלי מאין תבוא? מהקו המאפיין את הציורים של לה קורבוזייה? מהצבעוניות העזה של ציוריו? אולי מהקוים הישרים והנקיים של vila savoye? אולי שילוב של הכל?
יש לי עוד הרבה עבודה ...