יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

חוסר שלמות הוא יופי

את ההשראה שלי אני שואבת בדרך כלל מעיצובים בלתי שגרתיים, שילובים בלתי שגרתיים היוצרים תחושה חוויתית ומפתיעה.
באחד משיטוטי ברשת ובפייסבוק נתקלתי באתר שנקרא 9rooms. זהו מגזין לייפסטייל נשי חדש ומעניין. בכל תשיעי בחודש יוצאת מהדורה חדשה ובה 36 חדרי לייפסטייל שונים. באתר זה תפס את עיני המשפט הגאוני "חוסר שלמות הוא יופי, שיגעון הוא גאונות". נכנסתי לכתבה וגיליתי את מעצבת הפנים מיוריאל ברנדוליני.
מיוריאל מעצבת חללים בצורה לא שגרתית בכלל, משלבת טקסטורות שונות וצבעים עזים ויוצרת עיצובים מפתיעים ומעניינים. 
היא מעצבת בעיקר בתפוח הגדול.
מיוריאל מעצבת כבר שבע עשרה שנים, ומספרת כי הכל התחיל מדירה שכורה שבה התגוררה ונאסר עליה לבצע בה שינויים. היא התמודדה עם ההגבלה ועטפה את הקירות בבדים. העיצוב המקורי שנוצר מתוך המגבלה הוביל את מיוריאל לתחום עיצוב הפנים. מאז ועד היום, עיטוף הקירות בבדים הינו אחד מסימני ההיכר שלה.
היא לעולם לא קיבלה הכשרה כלשהי בתחום עיצוב הפנים, ומכנה את עבודתה "תאונת עבודה".

מתוך דף הפייסבוק של מיוריאל
הטקסטורה המיוחדת של הוילונות, החלוקה המעניינת של החלל: חלל פתוח המחולק לשלושה איזורים, סלון ראשי, סלון קטן ואיזור עבודה. הפריט העיצובי המהמם שתלוי בקיר שמול, השולחן הקטן שעומד בין הספה לשולחן הגדול (בהחלט לא שגרתי...).
הכל מיוחד ונבחר בקפידה.

מתוך asmarainc.com
חדר האוכל בביתה של מיוריאל, צבעוניות עזה. הקיר מחופה בבד משי שרכשה בויאטנם עם עיטורים שובבים והשטיח העכשוי מעוטר בגלים המזכירים נחל לבה זורם.פינת אוכל:

מתוך asmarainc.com
מדרגות צבועות בכתום, ורוד, ירוק, כחול וצהוב וכאילו לא קשורות לטפט הקירות הפרחוני סגלגל.
אך עם זאת, היא מצליחה לגרום לזה להיראות מושלם.

מתוך asmarainc.com
אוירה כיפית וצעירה. שולחן שעוצב על ידי Mattia Bonetti. כורסאות קש וספה לא שגרתית בכלל.



מתוך youtube. מקצת מעיצוביה של מיוריאל

יום ראשון, 27 בנובמבר 2011

פורטרט

הכיוון שלי הוא בהחלט עיצוב פנים. עיצוב הבית, תכנון הבית והלבשתו.
אך האהבה שלי לציור לא מפסיקה לרגע ואני ממשיכה ויוצרת ומציירת יותר מאי פעם.
לאחרונה קיבלתי עוד הזמנה של ציור - דיוקן של תינוק בן שנה.
כל כך שמחתי לקבל את ההזמנה והתיישבתי מיד לצייר.
כל תהליך הציור לווה בחיוכים וקולות משונים שבקעו מגרוני (כגון קוקו, פוצי מוצי ועוד...)
ומפי הסובבים אותי...
אני כל כך מוחמאת מכך שהמזמינה של הציור (אימו של התינוק), סמכה עלי והפקידה את התפקיד של לצייר את בנה בידי.
באמת הרגשתי שהיא מאמינה בי ובטוחה שהציור יצא לשביעות רצונה.
תמיד היה לי קשה להיפרד מציורים שלי, וכשסיימתי את הציור הזה השארתי אותו אצלי עוד כמה ימים כדי להנות מפרי יצירתי טרם מסירתו (באמת שהרגשתי שאני מוסרת חלק ממני).
מכיוון שתהליך העבודה על הפורטרט כל כך ריגש אותי, פירסמתי בפייסבוק את שלבי העבודה.
רבים טענו כי לא כדאי לפרסם את תהליך העבודה לפני שמסיימים, אך כמו שאני נחשפת וכותבת את כל שעל ליבי כאן בבלוג הזה, הרגשתי בנח לשתף את חברי לפייסבוק בתהליך היצירה שלי.



התוצאה הסופית. ציור שמן על בד קנבס בגודל 50X60 ס"מ

שלבי העבודה 




יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

כובעים רבותיי כובעים

כמעצבת וציירת, אני מעריכה מאוד מעצבים שמקפידים "לשבור את המסגרת" או "לצאת מהקופסה".
כאלה שהמושג גבולות אינו בלקסיקון, ותמיד מייצרים משהו שונה, משהו מעניין, משהו נועז.
לא עוד ציור רגיל של פרח, עיצוב סטנדרטי של שמלה, או עיצוב חלל שחוזר על עצמו.
אלו הם מובילי דעה, הם מייצרים את האופנה החדשה ולא הולכים בעקבות העדר.

לאחרונה נתבקשתי במסגרת לימודי העיצוב שלי, לעצב חנות לכובעים.
חיפשתי ברשת את המעצב שעבורו אעצב את החנות ומצאתי!!!

מעצב הכובעים האירי Philip Treacy. פיליפ הינו אחד מ-10 המעצבים הגדולים בעולם! זכה בפרס מעצב האביזרים באנגליה ועיצב את הכובעים למשפחת המלוכה באנגליה ולעוד בתי אופנה גדולים כגון, Givenchy, Chanel. 

פיליפ אינו לוקח את הכובע רק כמוצר שאמור להגן על הראש מפני הגשם או השמש. אלא הוא מתייחס אל הכובע כאל אביזר קישוט. פריט עיצובי!
בעיצוביו הוא חושף דמיון פורה וסוער, וכמעט מגשים חלומות בלתי אפשריים.

לא יודעת אם אחבוש כובע כזה אי פעם, אבל LIKE מאוד.

בקיצור, יש עוד מה ללמוד....

הנה כמה מהתמונות של כובעיו, נלקחו מאתר  www.listal.com

כובע בעיצובו של פיליפ טרייסי . מתוך אתר www.listal.com 
מתוך אתר www.listal.com



מתוך אתר www.listal.com

מתוך אתר www.listal.com



יום שני, 7 בנובמבר 2011

עקדת יצחק או ההזמנה הראשונה שלי

תמיד ידעתי לצייר. תמיד אהבתי לצייר. מאז שאני זוכרת את עצמי, הציור היה חלק ממני. 
בהיותי בת 10 גרנו בראשון לציון בבניין רב קומות ובו 32 משפחות. אני זוכרת שיום אחד החלטתי לקיים תערוכת ציורים (התערוכה הראשונה שלי!!!).
הכנתי הזמנות וחילקתי בתיבות הדואר. הזמנתי את כל הבניין לבוא ולבקר בביתי לרגל תערוכת הציורים שלי.
להפתעתי.. (או שלא) באו בהמוניהם. 
... אני לא יודעת אם ההורים שלי יודעים שהתקיימה התערוכה הזו.

היום, אני משתפרת מציור לציור. ממשיכה ללמוד כל הזמן אצל הציירת יהודית שני, ציירת מדהימה ומורה נהדרת. המון המון תודה לך יהודית.
אני מציירת בצבעי שמן (בעיקר, אבל גם בגירים צבעוניים). הציורים שלי הוצגו בתערוכה במרכז הבנייה הישראלי שבקיבוץ געש.
תמיד נושא הציור היה לי כתחביב.

עד שיום אחד, פנה אלי חבר של חמי (אבא של ממוש), וביקש ממני לצייר לו את סיפור עקדת יצחק.
מיד התייעצתי עם ענת יגורי (ראו פוסט קודם), והיא עזרה לי לתמחר את ההזמנה.
וכך, ההזמנה הראשונה יצאה לדרך.
עבדתי על ההזמנה כ-50 שעות, בהתרגשות והתלהבות. 
אני ממש עוסקת במה שאני הכי אוהבת בעולם!



ציור שמן על בד קנבס מתוח על גבי מסגרת. גודל 150/100 ס"מ

יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

באמת מתחילים

From pinaquote.blogspot.com
הפוסט השני שלי...
וואו, הפוסט הראשון היה מרגש בצורה בלתי רגילה.
מאוד התרגשתי לפרסם אותו ועוד יותר התרגשתי מהתגובות שלכם.
אז קודם כל ולפני הכל

ת ו ד ה   ר ב ה   ל כ ו ל כ ם   ! ! !

מבטיחה להשתדל ולא לאכזב.





בימים שעברו מאז הפוסט הקודם, חשבתי המון על מה סדר הנושאים שעליהם אכתוב. בסופו של דבר החלטתי שאכתוב פשוט בסדר כרונולוגי את השתלשלות האירועים והשינויים שעברו עלי בחצי השנה האחרונה.

אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם, לפני כחצי שנה עזבתי את משרתי כמנהלת פרויקטים והחלטתי לעשות שינוי בחיים.
שמחתי מאוד שיש ביכולתי לקחת את הסיכון ולנסות.
אך, ברגע שהרגע הגיע, קיבלתי פיק בירכיים. נבהלתי.
פתאום אמרתי לעצמי, שאולי זו טעות, ואיך אני יודעת שאני אצליח? ואם אכשל? ומה אם זה סתם חלום ילדות?
לכל השאלות הללו היתה תשובה אחת שנשמעה כל הזמן מפי ממוש, והיא "זה הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לך"
בינתיים אני עדיין חושבת ככה.... החיים שלי ושל ממוש הרבה יותר רגועים. אני הרבה יותר רגועה ופרץ היצירתיות שלי עולה על גדותיו. 
אני כל היום בבית ואין לי מספיק זמן לעשות את כל מה שאני מתכננת.

אז לאחר שהתעשתתי, והבנתי שזה באמת מה שאני רוצה וצריכה לעשות. החלטתי לקבל ייעוץ מכל מי שאני יכולה, שהרי אינני יודעת כיצד לנהל עסק. כבעל עסק צריך להבין ולהתמצא בכל כך הרבה תחומים: מקצועי (כמובן), הנהלת חשבונות, טכנאי מחשבים ומדפסות (...), שיווק, מכירות ועוד...
לא פשוט בכלל...

בעצתה של חברה טובה, פניתי ליועצת ענת יגורי שעשתה לי מעין חונכות לצורך הקמת העסק. אני חייבת לציין שהתענוג לא היה זול בכלל, אך הוא נתן לי נקודת פתיחה טובה מאוד. 
במהלך הפגישות שלנו שוחחנו על נקודות החוזק והחולשה שלי, על תאור העסק שלי, הגדרת השירותים שניתנים, קהל היעד, המתחרים, שיתופי פעולה, מטרות ויעדים. 
תודה לך ענת על ההקשבה וההעצמה שקיבלתי ממך. זה עזר לי מאוד.

כמובן, זה לא הייעוץ היחיד שהסתפקתי בו. ועל כך בפוסט הבא....

תודה לכולכם על ההתעניינות ועל הפירגון

שלכם,
גלית



יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

התחלה חדשה

שלום לכולם,
אני כותבת בלוגים חדשה דנדשה.
הרבה זמן רציתי לכתוב בלוג, קראתי המון בלוגים ותמיד קינאתי באומץ וביכולת של הכותבים להיפתח ולכתוב
כל מה שמתחשק.
הפעם החלטתי שהגיע תורי ואזרתי אומץ
זהו הפוסט הראשון שלי בבלוג.

אז קודם אספר קצת על עצמי,
אני בת 34 (עוד מעט...), ויש לי שני בנים חמודים: מתן וליעד. אני נשואה לממוש שלי ואוהבת אותו מאוד.
בשנה האחרונה עשיתי שינוי מאוד גדול בחיים שלי. החלטתי שאני הולכת אחר נטיות ליבי וכך עשיתי:
עזבתי את עבודתי כמנהלת פרויקטים בחברה גדולה, והתחלתי ללמוד עיצוב פנים.
למעשה, תמיד רציתי ללמוד את התחום הזה, אבל לפעמים החיים מובילים אותנו ואנו מוצאים את עצמנו במקום שלעולם לא חשבנו שנהיה בו. אז ככה מצאתי את עצמי לומדת הנדסת תעשייה וניהול ואחר כך בהמשך המסלול גם עוסקת בכך.
אז כמו שכבר אמרתי, עזבתי את התחום ושיניתי כיוון.

האמת היא, שהרבה בזכות ממוש, כאשר עזבתי את העבודה פתאום נבהלתי וחשבתי שלא אמצא את עצמי, אך ממוש תמך בי ועזר לי לקבל את המצב ולהבין שזה הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לי.

התחלתי ללמוד עיצוב פנים ולהעניק שירותי ייעוץ בתחום ההום סטיילינג. להפתעתי, מיד היו לי מספר לקוחות ואף קיבלתי פידבקים חיוביים. אז זהו, הבנתי שפה אני צריכה להיות וכנראה תמיד הייתי צריכה.

חוץ מזה, אני מציירת.  מאז ומתמיד הייתי מציירת. בגיל 8 עשיתי תערוכת ציורים לכל הבניין והיתה הצלחה גדולה (:)
כיום, אני מציירת באופן מקצועי בצבעי שמן. ציורי מוצגים במרכז הבנייה הישראלי וכן ניתן לרכוש את הציורים המקוריים שלי באתר מסגרת . ניתן גם לבצע הזמנה מיוחדת לציור או פורטרט.

בבלוג הזה אני מתכננת לכתוב את כל שלבי ההתפתחות שלי בחיי החדשים. על לימודי העיצוב, על העבודה בעיצוב ועל הציורים וחוץ מזה על העולם ובכלל.

זהו להפעם (נראה לי שזה מספיק בתור התחלה...)
להתראות בפוסט הבא

גלית



המתוקים שלי: ליעד הקטן בן שנתיים ומתן הקטן פחות בן 6





ציורים מקוריים שלי